החלטה בתיק ת"א 28416-03-11

מונחת לפני בקשת הנתבע להטלת חסיון על ראיות.

1.      הנתבע מבקש להטיל חסיון על תכתובת בין התובעת לבין צד ג' אשר היה מעוניין לשכור את הנכס וכן על דוח חוקר פרטי וקלטות מעקב, וזאת עד למועד החקירות הנגדיות של המצהירים מטעם התובעת. לטענתו החיסיון המבוקש נועד למנוע מצב בו התובעת בוחרת גרסתה בהתאם לראיה המצויה בידי הנתבע, כאשר יש בראיה זו כדי להפריך כיום את גרסת התובעת.

2.      לטענת הנתבע, אין מחלוקת כי דוח החוקר והקלטות הם בגדר "מסמך", אשר הוכן לצורכי משפט ויש להחיל עליהם את הכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה לגבי חסיון מסמכים שהוכנו לצורכי משפט.

3.      התובעת הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות את הבקשה הלא מוצדקת שהגיש הנתבע אשר מהווה זלזול בזכויות התובעת ובסדרי הדין. לטענתה במענה לדרישתה גילוי מסמכים שלח לה הנתבע תצהיר גילוי מסמכים בו צוין כי הוא מתנגד להצגת המסמכים המפורטים בסעיפים 3.3, 3.4 מהנימוקים המפורטים בבקשת החיסיון המוגשת על ידו לבית המשפט בד בבד עם שיגור תצהירו.

4.      לאחר שהתובעת לא קיבלה את בקשת החיסיון פנתה לנתבע בבקשה לקבלתו ואף בדקה במערכת "נט המשפט" אך לא מצאה כי הוגשה בקשה. על כן פנתה לנתבע בדרישה לקבלת המסמכים.

5.      לטענת התובעת ביום 19.8.12 הגישה התצהירים מטעמה מבלי שניתן לה לעיין במסמכי הנתבע. לטענתה בשלב זה לא הבינה כי מדובר בבקשה לדחיית מועד גילוי המסמכים ולא בבקשת חסיון כפי שבחר הנתבע להכתירה בבקשה לגילוי מסמכים.

6.      לטענת התובעת בכך שהנתבע הגיש הבקשה רק לאחר שהגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה, זכה בהסתרת המסמכים מבלי שיזדקק להחלטת בית משפט.

7.      עוד טוענת התובעת כי נקודת המוצא בהליכי גילוי ועיון במסמכים היא כי יש לאפשר לבעלי הדין לשחק בקלפים גלויים וזאת על מנת שצד לא יפתיע את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה ובכך יכשיל את יריבו. על כן יש לחייב הנתבע לגלות המסמכים מושא הבקשה אשר הם רלוונטיים לבירור המחלוקת במסגרת התביעה הנדונה.

8.      הנתבע הגיש תשובתו וטען כי עיקר טענתה של התובעת היא טענה פרוצדוראלית באשר לנזק הדיוני אשר נגרם לה שכן נאלצה להגיש את תצהיריה תוך שנמנע ממנה לעיין בראיות מושא הבקשה. לטענת הנתבע ככל שסברה התובעת כי האיחור בהגשת הבקשה דנן מסב לה נזק דיוני היה עליה לעתור לבית המשפט טרם הגשת תצהיריה, אך היא בחרה לשתוק משום שסברה כי סיכוייה להתמודד עם טענת חסיון יהיו עדיפים לאחר הגשת ראיותיה, אחרת הייתה עומדת על הגשת תצהיריה לאחר השלמת ההליכים המקדמיים.

9.      בהתייחס לאיחור בהגשת הבקשה טען ב"כ הנתבע כי העיכוב נבע בשל עומס עבודה וסיבות אישיות, כמפורט בתגובה.

10.  לטענת הנתבע תחת התמודדות עם טענות הנתבע אשר עתר להטלת חסיון על שתיים מראיותיו בחרה התובעת לשתוק ולא להגיב לגופו של עניין.

דיון והכרעה

11.  ראשית אציין כי הכתרת בקשתו של הנתבע כבקשה "להטלת חסיון" אינה הולמת את מהות בקשתו של הנתבע. משמעותו של הטלת חסיון על מסמכים הוא כי המסמכים עליהם מבוקש להטיל חסיון לא יוגשו כראיה בתיק. בעוד שבקשתו של הנתבע במקרה הנדון היא לדחות את הליכי העיון במסמכים מטעמו וזאת עד לסיום שמיעת העדויות מטעם התובעת (לעניין ההבדל בין חסיון לדחיית גילוי ועיון ראו רע"א 5422/12 אולגה פינקלשטיין נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, מיום 12.8.12).

12.  עוד יוער, כי לא ברור מבקשתו של הנתבע האם הוא מבקש כי העיון בדוח החקירה והקלטות מטעמו יידחה לאחר שמיעת עדויות התובעת בלבד, או שבכוונתו להגיש מסמכים אלו באמצעות תצהירי חוקרים. על כן התייחסותי להלן תהיה רק לנושא דחיית העיון במסמכים.

13.  פסק דין המנחה לעניין חובת הגילוי הוא פסק הדין ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח, פ"ד נה (1), 515 (להלן: " פסק דין סוויסה"), העוסק ב"עיתוי" גילוי והגשת הראיות שאותן יש בכוונתו של בעל דין להגיש לבית המשפט, ודחייתו של העיתוי למועד מאוחר בניהול ההליך. בפסק דין סוויסה נקבע כי "מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית-המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול-דעת שלא להתירו". בפסק דין סוויסה נקבע, כי יש מקרים בהם יש לסטות מהכלל של גילוי כללי של המסמכים בשלב הגילוי המוקדם, אם גילוי כאמור בשלב מוקדם עשוי להביא  לשיבוש ראיות התובע ולא יסייע לחשיפת האמת. יוער, כי הלכת סוויסה אינה עוסקת בחיסיון, אלא בדחיית מועד גילוי הראייה שאותה מבקש בעל דין להגיש לבית המשפט, למועד מאוחר, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, או לאחר תום פרשת התביעה.

14.  לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כמו גם במסמכים מטעם הנתבע אני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לאפשר דחיית העיון במסמכים המבוקשים וזאת עד לאחר סיום שמיעת עדויות התובעת. המחלוקת בין הצדדים במקרה הנדון היא גם בנושאי מהימנות ועניינה בשאלות הנוגעות לתקופת השיפוץ של הנכס, היקף השיפוץ, עלותו, וכן שאלת מצב הנכס קודם השיפוץ, היכולת לשפצו על ידי מבטח הנתבע וכו'. אני סבורה כי בנסיבות אלו וכאשר המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה מחלוקת עובדתית, ולא מחלוקת משפטית, יש לאפשר דחיית העיון במסמכים המבוקשים.

15.  עוד אציין כי התובעת לא העלתה כל נימוק לגופו של עניין המצדיק דחיית בקשתו של הנתבע, למעט טענות דיוניות, אליהן אתייחס להלן.

16.  באשר לטענות התובעת לפיהן הנתבע לא פעל כראוי עת טען לחסיון על המסמכים ללא שהגיש בקשה וכעת טוען לדחיית העיון בהם וזאת לאחר שהוגשו תצהיריה, אציין כי אכן היה על הנתבע להגיש בקשתו הנוכחית, ולא לטעון לחסיון מסמכים כפי שעשה. טענת הנתבע כי היה על התובעת לפנות לבית המשפט ולעכב הגשת תצהיריה עד לדיון בטענותיה לקבלת המסמכים היא טענה שמן הראוי, כי הנתבע, אשר לא פעל כנדרש, כלל לא היה מעלה.

17.  על אף האמור אציין, כי ככל שהייתה נדחית בקשת הנתבע לדחיית העיון במסמכים, הרי שהתובעת יכולה הייתה להגיש בקשה להשלמת תצהיריה.